*עידכון - התפתחות מעניינת בסוף הפוסט למטה*
בתקופה האחרונה אני מבלה בקורס צילום אופנה אצל עידו לביא, צלם אופנה ופירסום ידוע וותיק,
שם אני מגלה כמה אני לא יודע שאני לא יודע. פעם בכמה זמן אני מגיע לאיזו נקודה שאני חושב שאני יודע לא מעט וקצת צולל עם עצמי לשאננות. למזלי, מידי פעם אני נותן לעצמי סטירת התעוררות שמתבטאת בצורת השתלמות כזו או אחרת, כזו שאי אפשר לקנות באינטרנט.
מה שידעתי תמיד באחורה של המוח שלי אבל אמרתי לעצמי "נהה, זה לא כזה חשוב...", זה שכל תמונה שאני לוקח ואחר כך מסתכל על המסך כדי לראות איך יצאה, היא הימור.
הימור ברמת החשיפה הנכונה. אם באיזורים שרופים (מה נקרא Blown out - דהיינו לבן מוחלט וחסר פרטים) או באיזור השחורים שהופכים כהים מידי מכדי להכיל מידע.
זילזלתי בזה משתי סיבות - כי נתתי קרדיט לא ראוי למסך על גב המצלמה - המסך במקור מיועד כדי לבדוק שהקומפוזיציה יצאה טוב ולא מעבר לזה. הוא לא מסוגל לספק חיווי אמיתי של צבעוניות ופרטים.
הסיבה השניה היא - כי אני יודע פוטושופ.
מודה. אני חגורה שחורה דן 2 בפוטושופ. אני יודע שזה תמיד יציל אותי. יותר מזה, לרוב אני מתכנן את הצילומים שלי בידיעה שאני אמשיך לעבוד עליהם וזה נובע מהסיבה שאני מאוד אוהב את ה-הייפר ריאליסטי.
לא מספיק לי לראות את החיים כמו שהם, אני אוהב להוסיף לזה קיק, דרמה... POW.
אז אני מצלם, מסתכל במסך, פותח אפילו היסטוגרמה (כפתור ה- Info. במצלמה שלכם), ומקווה שאם אני אשווה בין מה שאני רואה לבין התיישרות אלפא סנטאורי ביקום, התוצאה תהיה מה שאני מקווה שתהיה.
אבל זה פיתרון חלקי למדי ואי אפשר להתבסס רק על זה.
העיקרון של מד האור הוא פשוט ואני אנסה להסביר את החשיבות שלו.
חשיפה במצלמה נמדדת ע"י שלושה דברים:
בצילום סטודיו, היכן שתנאי הצילום הם בשליטתינו, אנחנו ברוב המקרים שואפים לצלם ב-ISO מאה (100) שנותן לנו מינמום רעש בתמונה ובמהירות תריס המקסימלית בה ניתן לצלם בסינכרון עם הפלאשים של הסטודיו, בכדי לקבל את התוצאה החדה ביותר - בדרך כלל בין 1/125 ל-1/200.
מה שנשאר לנו זה לגלות מה תהיה עוצמת הפלאשים הדרושה כדי לקבוע את האלמנט האחרון בצילום - הצמצם בו אנחנו רוצים להשתמש, בהתאם לקונספט.
קרו שני דברים שגרמו לי לכתוב את הפוסט הזה:
1. התחלתי להתעניין במד אור ושימושיו.
2. יצא מד אור חדש ומעניין במיוחד.
עד כה, מדי אור היו נראים בערך כך:
הדבר הראשון שאני חושב עליו כשאני רואה את זה - זה חוברת הוראות צמודה.
למזלי, הזדמן לידיי, תודות לפוטופריק, מד האור החדש של Sekonic שנראה לא פחות מככה:
הדבר הראשון שעולה לי לראש כשהוא נדלק: "היי, האייפון שלי מודד אור!"
מד אור עם מסך מגע! פשוט, ברור, ידידותי. סוף סוף!
כל הנתונים קלים להזנה, התוצאה ברורה והוא כייפי עד שאני מגלה שאני סתם מודד אור בכל מיני מקומות בסטודיו.
אבל לא באנו לשחק אז ניגשתי לבדוק את מה שהוא מציע.
תיכננתי צילום שבו מהירות התריס שלי היא 1/125, ה-ISO שלי על 50 (כי אני יכול...) ואני רוצה להגיע לחשיפה נכונה בצמצם שמונה. בגודל צמצם זה אני אגיע לחדות טובה וכל כולי אמור להיות בפוקוס.
כיוונתי את עוצמת הפלאשים לפי מה שמסך המצלמה הראה כחשיפה מתקבלת ואז מדדתי האם עוצמת האור נכונה לפי המד-אור.
זה מה שקיבלתי:
11.3! סטופ ושליש יותר מהרצוי לחשיפה נכונה. המסך שיקר לי ואני חשבתי שאנחנו חברים.
הורדתי את עוצמת התאורה בהתאם וצילמתי שוב את התמונה:
הופ! עולם אחר. פתאום רואים שהפנים שלי ידעו אור שמש, כל השפם שלי רווי בצבע ונולדו לי פרטים במצח.
מעבר לגאדג'ט עצמו, קודם כל הוכחתי לעצמי בניסוי הקטנטן הזה שמד-אור הוא חיוני לעבודה נכונה.
יש לו עוד כל כך הרבה שימושים לעבודה יום יומית בצילום, כמו לדוגמא בעבודה על רקע לבן, בתיאום עוצמות בין כמה פלאשים על סט ואפילו במדידת אור יום לחשיפה נכונה בצילום חוץ.
המד-אור הספיציפי הזה מגיע עם שלל יתרונות שהופכים אותו כלי עבודה חשוב ומהנה.
אחד הדברים היעילים בו הוא שהוא מגיע עם משדר רדיו מובנה של Pocket Wizard כלומר המד-אור עצמו יכול להפעיל פלאשים ולמדוד את עוצמתם.
בזכות אותו משדר ניתן לשנות עוצמות של כל פלאש על הסט שלכם ובאופן ייחודי לכל פלאש (לפלאשים תומכים) מן המד-אור.
ניתן ליצור פרופיל מותאם בין המצלמה למד-אור כדי לקבל מידע על שימוש בתאורה בצורה שתתאים בדיוק לטווח הדינמי של המצלמה שברשותכם.
טווח דינמי הוא היכולת והגמישות של החיישן והמעבד במצלמה לקלוט מידע בין כמות האור הכי קטנה ועד כמות האור הכי גדולה.
מאחר ולכל חברה ודגם של מצלמות יש יכולות טווח דינמי מסוימות לאותה מצלמה, חשוב לקבל פידבק שמראה לנו מתי אנחנו משתמשים בתאורה, שהמצלמה שלנו לא מצליחה לעבד.
אני בהחלט מקווה שמשפטים מסובכים כאלה לא יצאו לי יותר מהפה.
בנוסף, המד-אור מתאים לצלמי הוידאו שביננו מאחר ויש לו מדידת אור רציפה.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------
תמה פינת ההמלצה החמה ואני אסיים בתמונה שעשיתי במהלך משחקיי עם המד-אור.
שוב, מה שבדרך כלל הייתי עושה בעבודת ניחוש, ניסיון ותהייה, ניסיון וטעייה, ניסיון ותה היה...
יכולתי לעשות בזמן קצר יותר ובתכנון מוקפד:
קודם כל אספר שזו מחווה לצלם על אמריקאי בשם Dan Winters שצילם פורטרט של טום הנקס ברוח של התמונה הזו. התמונה שלו גרמה לסקרנות רבה ברחבי הרשת לגבי איך היא נעשתה, מאחר והאור בה כה עדין ומדוייק. קראתי פעם תשובה שלו לגבי הפיתרון אבל את הפרטים המדוייקים לא זכרתי כשעשיתי גרסה משלי, מבוססת על אותו תצלום מפורסם.
יש כאן שלושה מקורות אור.
הראשון הוא פלאש שעליו יש Barn Doors שמצמצמות את אלומת האור כדי שיפגעו רק בפנים שלי.
האור הזה נמדד ע"י המד-אור בצמצם 8.
האור השני סיפק את לטיפת האור המגלה את פרטי החולצה שלי וקצת את האיזורים הכהים בפנים שלי והוא מגיע מאוקטבוקס 170 ס"מ שנמצא מאחורי האור הראשון וכוון בעזרת המד-אור להיות שני סטופים פחות מהאור הראשי, כלומר צמצם 4.
האור השלישי הוא ה-Kick Light שמאיר את הצוואר שלי ומונע ממני להיבלע ברקע הכהה והוא פלאש עם גריד עליו שמכוון להיות כשליש סטופ פחות מהאור הראשי.
כך זה נראה מכיווני:
כל המדע המדוייק הזה לא היה יכול להיעשות בלי מד-אור.
UPDATE - למבקשים, הנה דיאגרמת תאורה של הצילום למעלה:
----------------------------------------------------------------------------------------
* עדכון:
הרבה אנשים חשבו שהמד אור שסיקרתי כאן הוא בעצם אייפון והתאכזבו לשמוע שזה רק נראה או מזכיר וכמה חבל שאין איזה גאדג'ט לאייפון. ובכן, אנחנו בעתיד וכל שניה צץ לו משהו חדש ואכן חבורת יזמים התחילה בקמפיין קיקסטאטר עם רעיון וידע להכנת מד אור שמתלבש על אייפון ונותן לנו פיתרון זול וזמין למדידת אור בכל הזדמנות.
קליק לוידאו
----------------------------------------------------------------------------------------
כמו תמיד, אני אשמח לשאלות, היערות והצעות.
הפידבק שלכם חשוב לי כדי שאדע שיש מי שקורא וכדי שעצם הזנב שלי תרגיש שהיא מתבזבזת למטרה טובה.
יש שורה למעלה משמאל להרשמה לבלוג,
השתמשו בה אם אתם מעוניינים לקבל הודעה כשיוצא בלוג חדש.
כמו כן אתם מוזמנים לעקוב אחרי בדף הפייסבוק שלי שמתעדכן תכופות.
בתקופה האחרונה אני מבלה בקורס צילום אופנה אצל עידו לביא, צלם אופנה ופירסום ידוע וותיק,
שם אני מגלה כמה אני לא יודע שאני לא יודע. פעם בכמה זמן אני מגיע לאיזו נקודה שאני חושב שאני יודע לא מעט וקצת צולל עם עצמי לשאננות. למזלי, מידי פעם אני נותן לעצמי סטירת התעוררות שמתבטאת בצורת השתלמות כזו או אחרת, כזו שאי אפשר לקנות באינטרנט.
מה שידעתי תמיד באחורה של המוח שלי אבל אמרתי לעצמי "נהה, זה לא כזה חשוב...", זה שכל תמונה שאני לוקח ואחר כך מסתכל על המסך כדי לראות איך יצאה, היא הימור.
הימור ברמת החשיפה הנכונה. אם באיזורים שרופים (מה נקרא Blown out - דהיינו לבן מוחלט וחסר פרטים) או באיזור השחורים שהופכים כהים מידי מכדי להכיל מידע.
זילזלתי בזה משתי סיבות - כי נתתי קרדיט לא ראוי למסך על גב המצלמה - המסך במקור מיועד כדי לבדוק שהקומפוזיציה יצאה טוב ולא מעבר לזה. הוא לא מסוגל לספק חיווי אמיתי של צבעוניות ופרטים.
הסיבה השניה היא - כי אני יודע פוטושופ.
מודה. אני חגורה שחורה דן 2 בפוטושופ. אני יודע שזה תמיד יציל אותי. יותר מזה, לרוב אני מתכנן את הצילומים שלי בידיעה שאני אמשיך לעבוד עליהם וזה נובע מהסיבה שאני מאוד אוהב את ה-הייפר ריאליסטי.
לא מספיק לי לראות את החיים כמו שהם, אני אוהב להוסיף לזה קיק, דרמה... POW.
אז אני מצלם, מסתכל במסך, פותח אפילו היסטוגרמה (כפתור ה- Info. במצלמה שלכם), ומקווה שאם אני אשווה בין מה שאני רואה לבין התיישרות אלפא סנטאורי ביקום, התוצאה תהיה מה שאני מקווה שתהיה.
אבל זה פיתרון חלקי למדי ואי אפשר להתבסס רק על זה.
העיקרון של מד האור הוא פשוט ואני אנסה להסביר את החשיבות שלו.
חשיפה במצלמה נמדדת ע"י שלושה דברים:
בצילום סטודיו, היכן שתנאי הצילום הם בשליטתינו, אנחנו ברוב המקרים שואפים לצלם ב-ISO מאה (100) שנותן לנו מינמום רעש בתמונה ובמהירות תריס המקסימלית בה ניתן לצלם בסינכרון עם הפלאשים של הסטודיו, בכדי לקבל את התוצאה החדה ביותר - בדרך כלל בין 1/125 ל-1/200.
מה שנשאר לנו זה לגלות מה תהיה עוצמת הפלאשים הדרושה כדי לקבוע את האלמנט האחרון בצילום - הצמצם בו אנחנו רוצים להשתמש, בהתאם לקונספט.
קרו שני דברים שגרמו לי לכתוב את הפוסט הזה:
1. התחלתי להתעניין במד אור ושימושיו.
2. יצא מד אור חדש ומעניין במיוחד.
עד כה, מדי אור היו נראים בערך כך:
למזלי, הזדמן לידיי, תודות לפוטופריק, מד האור החדש של Sekonic שנראה לא פחות מככה:
הדבר הראשון שעולה לי לראש כשהוא נדלק: "היי, האייפון שלי מודד אור!"
מד אור עם מסך מגע! פשוט, ברור, ידידותי. סוף סוף!
כל הנתונים קלים להזנה, התוצאה ברורה והוא כייפי עד שאני מגלה שאני סתם מודד אור בכל מיני מקומות בסטודיו.
אבל לא באנו לשחק אז ניגשתי לבדוק את מה שהוא מציע.
תיכננתי צילום שבו מהירות התריס שלי היא 1/125, ה-ISO שלי על 50 (כי אני יכול...) ואני רוצה להגיע לחשיפה נכונה בצמצם שמונה. בגודל צמצם זה אני אגיע לחדות טובה וכל כולי אמור להיות בפוקוס.
כיוונתי את עוצמת הפלאשים לפי מה שמסך המצלמה הראה כחשיפה מתקבלת ואז מדדתי האם עוצמת האור נכונה לפי המד-אור.
זה מה שקיבלתי:
11.3! סטופ ושליש יותר מהרצוי לחשיפה נכונה. המסך שיקר לי ואני חשבתי שאנחנו חברים.
הורדתי את עוצמת התאורה בהתאם וצילמתי שוב את התמונה:
הופ! עולם אחר. פתאום רואים שהפנים שלי ידעו אור שמש, כל השפם שלי רווי בצבע ונולדו לי פרטים במצח.
מעבר לגאדג'ט עצמו, קודם כל הוכחתי לעצמי בניסוי הקטנטן הזה שמד-אור הוא חיוני לעבודה נכונה.
יש לו עוד כל כך הרבה שימושים לעבודה יום יומית בצילום, כמו לדוגמא בעבודה על רקע לבן, בתיאום עוצמות בין כמה פלאשים על סט ואפילו במדידת אור יום לחשיפה נכונה בצילום חוץ.
המד-אור הספיציפי הזה מגיע עם שלל יתרונות שהופכים אותו כלי עבודה חשוב ומהנה.
אחד הדברים היעילים בו הוא שהוא מגיע עם משדר רדיו מובנה של Pocket Wizard כלומר המד-אור עצמו יכול להפעיל פלאשים ולמדוד את עוצמתם.
בזכות אותו משדר ניתן לשנות עוצמות של כל פלאש על הסט שלכם ובאופן ייחודי לכל פלאש (לפלאשים תומכים) מן המד-אור.
ניתן ליצור פרופיל מותאם בין המצלמה למד-אור כדי לקבל מידע על שימוש בתאורה בצורה שתתאים בדיוק לטווח הדינמי של המצלמה שברשותכם.
טווח דינמי הוא היכולת והגמישות של החיישן והמעבד במצלמה לקלוט מידע בין כמות האור הכי קטנה ועד כמות האור הכי גדולה.
מאחר ולכל חברה ודגם של מצלמות יש יכולות טווח דינמי מסוימות לאותה מצלמה, חשוב לקבל פידבק שמראה לנו מתי אנחנו משתמשים בתאורה, שהמצלמה שלנו לא מצליחה לעבד.
אני בהחלט מקווה שמשפטים מסובכים כאלה לא יצאו לי יותר מהפה.
בנוסף, המד-אור מתאים לצלמי הוידאו שביננו מאחר ויש לו מדידת אור רציפה.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------
תמה פינת ההמלצה החמה ואני אסיים בתמונה שעשיתי במהלך משחקיי עם המד-אור.
שוב, מה שבדרך כלל הייתי עושה בעבודת ניחוש, ניסיון ותהייה, ניסיון וטעייה, ניסיון ותה היה...
יכולתי לעשות בזמן קצר יותר ובתכנון מוקפד:
קודם כל אספר שזו מחווה לצלם על אמריקאי בשם Dan Winters שצילם פורטרט של טום הנקס ברוח של התמונה הזו. התמונה שלו גרמה לסקרנות רבה ברחבי הרשת לגבי איך היא נעשתה, מאחר והאור בה כה עדין ומדוייק. קראתי פעם תשובה שלו לגבי הפיתרון אבל את הפרטים המדוייקים לא זכרתי כשעשיתי גרסה משלי, מבוססת על אותו תצלום מפורסם.
יש כאן שלושה מקורות אור.
הראשון הוא פלאש שעליו יש Barn Doors שמצמצמות את אלומת האור כדי שיפגעו רק בפנים שלי.
האור הזה נמדד ע"י המד-אור בצמצם 8.
האור השני סיפק את לטיפת האור המגלה את פרטי החולצה שלי וקצת את האיזורים הכהים בפנים שלי והוא מגיע מאוקטבוקס 170 ס"מ שנמצא מאחורי האור הראשון וכוון בעזרת המד-אור להיות שני סטופים פחות מהאור הראשי, כלומר צמצם 4.
האור השלישי הוא ה-Kick Light שמאיר את הצוואר שלי ומונע ממני להיבלע ברקע הכהה והוא פלאש עם גריד עליו שמכוון להיות כשליש סטופ פחות מהאור הראשי.
כך זה נראה מכיווני:
כל המדע המדוייק הזה לא היה יכול להיעשות בלי מד-אור.
UPDATE - למבקשים, הנה דיאגרמת תאורה של הצילום למעלה:
----------------------------------------------------------------------------------------
* עדכון:
הרבה אנשים חשבו שהמד אור שסיקרתי כאן הוא בעצם אייפון והתאכזבו לשמוע שזה רק נראה או מזכיר וכמה חבל שאין איזה גאדג'ט לאייפון. ובכן, אנחנו בעתיד וכל שניה צץ לו משהו חדש ואכן חבורת יזמים התחילה בקמפיין קיקסטאטר עם רעיון וידע להכנת מד אור שמתלבש על אייפון ונותן לנו פיתרון זול וזמין למדידת אור בכל הזדמנות.
קליק לוידאו
----------------------------------------------------------------------------------------
כמו תמיד, אני אשמח לשאלות, היערות והצעות.
הפידבק שלכם חשוב לי כדי שאדע שיש מי שקורא וכדי שעצם הזנב שלי תרגיש שהיא מתבזבזת למטרה טובה.
יש שורה למעלה משמאל להרשמה לבלוג,
השתמשו בה אם אתם מעוניינים לקבל הודעה כשיוצא בלוג חדש.
כמו כן אתם מוזמנים לעקוב אחרי בדף הפייסבוק שלי שמתעדכן תכופות.
יופי של פוסט. מלמד מעניין ועם תוצאות מגניבות.
השבמחקמחזק את דבריך לגבי עבודה עם מד אור.
אני משתמש שנתיים בסקוניק L358 עם תוספת משדר לPW. זה מפשט וממזרז את העבודה עם מספר רב של מקורות תאורה.
עכשיו אחרי שראיתי את הפורטרט העצמי שעשית הייתי מלהק אותך לסרט ההמשך של BIG :)
זיו שנהב
סרט ההמשך זה שהוא מזדקן ומת לא? ;)
השבמחקאני אוותר :)
like !!! אני שמח שהעברת במילים כל כך יפות את מה שאני לא הצלחתי להגיד לך במילים שאפו ! אני חייב להתחיל לעקוב אחריך
השבמחקאמיר יהל
the practice
אתה צריך לראות אותי בתור לחתול... מה שמילים יפות יכולות לעשות :)
השבמחקסתם, תודה :)
נהניתי לקרוא, באמת ממקצע עניינים מודד האור הזה.
השבמחקתמיד הסתכלתי עליו וקיבלתי חום, גם על זה החדש - אם לא מדובר בציוד של פוקט וויזרד נשמע לי גם כמו ספר הדרכה צמוד.
הסברת טוב מאוד על השינויים עם המודד אור אבל לא הבנתי איך העבודה שלו, אתה מתחיל עם חשיפה שאתה רוצה במצלמה - קובע נגיד iso 50, מהירות 1/125, צמצם 8 ואז כל העבודה שאתה צריך זה לשנות עוצמות פלאשים שיתאימו לערכים?
התמונה של טוב הנקס באמת מיוחדת, הצלחתי לנחש קצת על התאורה בה אבל זה מאוד מוקפד ולא פשוט "לנפות" תאורות.
מה שמוביל אותי לתמונה שלך - תוספת הפלאש מימין לא נמצאת בתמונה של טום, שם יש תאורת רקע מעוגלת שמפרידה אותו מהרקע. השאלה שלי - איך אפשר להיות קצת יותר אמין למקור עם תאורת רקע מעוגלת כזו מבלי שהפלאש מילוי הגדול של האוקטהבוקס ישתלט על הרקע?
באמת צילום שנותן חומר למחשבה.
תודה, נהניתי מהמאמר ובכלל, עוקב אחרי הבלוג ואחריך כבר תקופה.
שבוע טוב :)
זה הפוסט הראשון שלך שאני קורא,
השבמחקוהוא בוודאות לא יהיה האחרון.
תודה על המידע ועל הוויזואליות (דיאגרמות, תצלומי סט-אפ וכו').
עמרי.
תודה עומרי, בכיף.
השבמחקנדב - עם המד אור אתה מוודא שעוצמת הפלאשים תואמת את ה-settings שאליהם אתה מכוון. אם אתה יודע שאתה רוצה להישאר על צמצם שמונה - תשנה את עוצמת הפלאשים עד שתקבל את הקריאה הנכונה.
אם לא חשוב לך הצמצם והפלאשים בעוצמה מסויימת ואתה לא רוצה לשנות את העוצמה שלהם, פשוט קבע את הצמצם שלך לפי מה שמד האור אומר לך.
תודה ושבוע טוב :)
מצחיק שרואים בפוסט שאתה מצלם בקנון, אבל היי רק הטובים ביותר מצלמים בקנון :)
השבמחקחבל שלא דיברת על מדידת אור נופל ומדידת אור חוזר
והכי חבל שלא ציינת את עלות הגאד'ט, חולם עליו, אבל יש כל כך הרבה דברים לרכוש לפנים.
היי רונן,
השבמחקלא דיברתי על מה שלא בדקתי.
מה שכן, יש לינק בכתבה לפוטופריק שסיפקו לי את המד-אור לבדיקה.
באתר כתוב - 2,299.00