בפוסט הראשון כתבתי על צילום להקה בהופעה ועל החיבור הראוי שעל צלם לעשות עם המוזיקה והפרסונה הלהקתית ואיך מדגישים אותה בצילום מופע חי.
לפני שלהקה מגיעה למצב של הופעה, יש עליה אחריות גדולה להביא את עצמה לתודעת הקהל.
מיתוג ויזאולי ומוזיקה הלכו יחד מיום המצאת הרוק ורול, יד ביד כמו תקליט וחולצה, אפונה וגזר, לד וזפלין.
בשבוע שעבר צילמתי את אושיאניק (לחצו לדף הלהקה), להקה שהפיק יוסי סאסי, הגיטריסט של אורפנד לנד.
הם יוצרים רוק חם ואוירתי באנגלית וכבר שיחררו שני סינגלים להורדה.
בפגישה יחד עם המעצב-על/צלם/דוג-מגיש "אדם NISHMA" ועידן ליברמן, זמר/גיטריסט וכותב השירים הראשי בהלהקה, ניסינו לאתר ולהבין את ההשפעות וההשראות שמהן שאב עידן את הכיוון לסגנון המוזיקלי והליריקה איתם הוא מעוניין להיות מזוהה ויחד הגענו לקונספט ולוק שמתאים לאוירה שהלהקה מחפשת לשדר.
מוטיבים כמו אורבניקה, שכבתיות ואוירת מיסתורין מרומזת על רקע בניינים קרים ושימוש בצללים הולידו את הויז'ואל הבא (לחצו להגדלה):
"וואלה, רואים את הפנטהאוז שלי מכאן!"
הלהקה מכוונת את המוזיקה שלה לחברות מעבר לים, מה שביטל את החשש להשתמש ברקע שמופיע בו בניין כל כך מוכר ו...ישראלי.
ועד שבישראל לא יפותחו בלוקי ה- DOWN TOWN ברצינות, לא יהיה אפשר לצלם גורדי שחקים שלא גונבים את תשומת הלב של הקהל הישראלי מנושא התמונה.
נעשה סטייה גסה אבל הכרחית לאספקט הטכני של הפקת התמונה.
בתמונה השתמשתי בשני פלאשים של סטודיו, מימין ומשמאל ללהקה, כשאור המילוי מגיע מהשמש, האור הסביבתי. צילמנו בשעה שבה השמש נמוכה, עוצמת האור שלה נמוכה יותר והיא מפיקה אור חם וזהוב מאוד.
מה שנקרא The Golden Hour.
צולם באמצעות Canon 5D MarkIII ב-f11, במהירות 1/160 ב-ISO 50. מהשמש רציתי רק "נשיקה" של אור אבל
לשם הניראות של הלהקה נתתי לאור למלא את הפנים שלהם קצת יותר.
את הפלאשים התנעתי ע"י סוללה (או שמא מצבר) ניידת שהשגתי לידיי, ה- Vagabond Mini™ Lithium. יחידת כוח זעירה ועוצמתית בצורה בלתי רגילה. פיתרון מושלם להוצאת פלאשים של סטודיו לרחוב ולשטח.
היא נמכרת רק בארה"ב ע"י היצרן בלבד ומעטים האנשים שאפשר למצוא אצלם יחידה כזו בארץ. הגודל שלה מדהים ביחס ל- 400-700 הפלאשות שניתן להוציא מהיחידה בין הטענה להטענה, עם פלאשים של 400W. אחרי החויה המוצלחת שעברתי, היום אני כבר בעלים של יחידה כזו.
זהו יתרון נוסף לפלאשים של סטודיו בשטח, האפשרות להשתמש במתאמי אור גדולים, כבדים ואיכותיים ולא קומבינציה רעועה המוצמדת לפלאש קטן כמו SPEEDLITE ודומיו מהם אני מאוד סולד.
בנושא אחר, בצעד חכם הלהקה הגיעה עם סטייליסטית תותחית צמודה בשם לירון חרט שדאגה שכל נגן יולבש בבגדים המותאמים לאוירה ולקונספט. מוזיקאים לרוב מתלבשים גרוע (אני עד) והפעם הרנדומליות הוצאה מהמשוואה והסטיילינג שירת את המטרה במלואה.
----------------------------------------------------------------
כמו בפוסט הביכורים הקודם, השאירו בסקשן התגובות, שאלות והערות ואנא הרשמו לרשימת תפוצת המיילים ( כדי לדעת על פוסטים חדשים שאכתוב.
ספרו לי על דרכים נוספות להוציא את הסטודיו החוצה או איך אתם מתמודדים עם צילומים בשטח.
לפני שלהקה מגיעה למצב של הופעה, יש עליה אחריות גדולה להביא את עצמה לתודעת הקהל.
מיתוג ויזאולי ומוזיקה הלכו יחד מיום המצאת הרוק ורול, יד ביד כמו תקליט וחולצה, אפונה וגזר, לד וזפלין.
בשבוע שעבר צילמתי את אושיאניק (לחצו לדף הלהקה), להקה שהפיק יוסי סאסי, הגיטריסט של אורפנד לנד.
הם יוצרים רוק חם ואוירתי באנגלית וכבר שיחררו שני סינגלים להורדה.
בפגישה יחד עם המעצב-על/צלם/דוג-מגיש "אדם NISHMA" ועידן ליברמן, זמר/גיטריסט וכותב השירים הראשי בהלהקה, ניסינו לאתר ולהבין את ההשפעות וההשראות שמהן שאב עידן את הכיוון לסגנון המוזיקלי והליריקה איתם הוא מעוניין להיות מזוהה ויחד הגענו לקונספט ולוק שמתאים לאוירה שהלהקה מחפשת לשדר.
מוטיבים כמו אורבניקה, שכבתיות ואוירת מיסתורין מרומזת על רקע בניינים קרים ושימוש בצללים הולידו את הויז'ואל הבא (לחצו להגדלה):
"וואלה, רואים את הפנטהאוז שלי מכאן!"
הלהקה מכוונת את המוזיקה שלה לחברות מעבר לים, מה שביטל את החשש להשתמש ברקע שמופיע בו בניין כל כך מוכר ו...ישראלי.
ועד שבישראל לא יפותחו בלוקי ה- DOWN TOWN ברצינות, לא יהיה אפשר לצלם גורדי שחקים שלא גונבים את תשומת הלב של הקהל הישראלי מנושא התמונה.
נעשה סטייה גסה אבל הכרחית לאספקט הטכני של הפקת התמונה.
בתמונה השתמשתי בשני פלאשים של סטודיו, מימין ומשמאל ללהקה, כשאור המילוי מגיע מהשמש, האור הסביבתי. צילמנו בשעה שבה השמש נמוכה, עוצמת האור שלה נמוכה יותר והיא מפיקה אור חם וזהוב מאוד.
מה שנקרא The Golden Hour.
צולם באמצעות Canon 5D MarkIII ב-f11, במהירות 1/160 ב-ISO 50. מהשמש רציתי רק "נשיקה" של אור אבל
לשם הניראות של הלהקה נתתי לאור למלא את הפנים שלהם קצת יותר.
את הפלאשים התנעתי ע"י סוללה (או שמא מצבר) ניידת שהשגתי לידיי, ה- Vagabond Mini™ Lithium. יחידת כוח זעירה ועוצמתית בצורה בלתי רגילה. פיתרון מושלם להוצאת פלאשים של סטודיו לרחוב ולשטח.
היא נמכרת רק בארה"ב ע"י היצרן בלבד ומעטים האנשים שאפשר למצוא אצלם יחידה כזו בארץ. הגודל שלה מדהים ביחס ל- 400-700 הפלאשות שניתן להוציא מהיחידה בין הטענה להטענה, עם פלאשים של 400W. אחרי החויה המוצלחת שעברתי, היום אני כבר בעלים של יחידה כזו.
בפורטרטים הבאים (לחצו להגדלה) נעשו בעזרת ביוטי דיש על פלאש בודד, קרוב מאוד למצולמים, משמאל למצלמה, f3.5 על "איזו" 50. כדי להיות מסוגל לצלם עם צמצם פתוח ולטשט את הרקע, ביחד עם פלאשים גדולים, הלבשתי על העדשה פילטר ND שמכהה בשני סטופים ונותן לי גמישות עבודה במפתח צמצם כה גדול.
זהו יתרון נוסף לפלאשים של סטודיו בשטח, האפשרות להשתמש במתאמי אור גדולים, כבדים ואיכותיים ולא קומבינציה רעועה המוצמדת לפלאש קטן כמו SPEEDLITE ודומיו מהם אני מאוד סולד.
בנושא אחר, בצעד חכם הלהקה הגיעה עם סטייליסטית תותחית צמודה בשם לירון חרט שדאגה שכל נגן יולבש בבגדים המותאמים לאוירה ולקונספט. מוזיקאים לרוב מתלבשים גרוע (אני עד) והפעם הרנדומליות הוצאה מהמשוואה והסטיילינג שירת את המטרה במלואה.
----------------------------------------------------------------
כמו בפוסט הביכורים הקודם, השאירו בסקשן התגובות, שאלות והערות ואנא הרשמו לרשימת תפוצת המיילים ( כדי לדעת על פוסטים חדשים שאכתוב.
ספרו לי על דרכים נוספות להוציא את הסטודיו החוצה או איך אתם מתמודדים עם צילומים בשטח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה